יציע

היציע, המוכר גם כ'גלריה' בתיאטראות אירופאים מסוימים, ממוקם מעל קומת הקרקע ('הפרקט' או 'האורקסטרה') ולעיתים קרובות גם מעל קומת ה'בלקון' או 'המרפסת' הביניים. הוא מאופיין במושבים המדורגים גבוה יותר, לעיתים קרובות בזווית חדה יותר כלפי הבמה. בתיאטראות ישראליים רבים, כמו התיאטרון הלאומי 'הבימה' או תיאטרון 'הקאמרי' בתל אביב, ניתן למצוא יציעים המציעים חווית צפייה שונה – לעיתים רואים את הבמה כולה בפרספקטיבה רחבה יותר, אך הפרטים בפני השחקנים או התפאורה הקטנה עלולים להיות פחות ברורים. מסיבות אלו, כרטיסים ליציע נחשבים לנגישים יותר מבחינה כלכלית ומאפשרים לקהל רחב יותר ליהנות מהצגות תיאטרון. בעבר, ובמיוחד בתיאטרון הקלאסי, היציעים שימשו לעיתים קרובות את שכבות הקהל העממיות יותר, אשר היו פחות מבוססות כלכלית. למרות חסרונות מסוימים בנראות, האווירה ביציע יכולה להיות ייחודית – קהל צעיר יותר או סטודנטים לתיאטרון נוהגים לפקוד אותו, ומספרים על חוויה תוססת ואותנטית יותר של קבלת ההצגה. כיום, גם בתיאטראות חדשים יותר כמו תיאטרון גשר, תוכנון היציעים מתחשב במגבלות הנראות ומנסה למזער אותן באמצעות שיפועים ותכנון אקוסטי, אך עדיין, מטבע העיצוב האדריכלי, היציע נותר אזור המאפשר כניסה פחות יקרה ונגישה יותר לתיאטרון.