אורקסטרה

האורקסטרה, המכונה גם 'בור התזמורת' (orchestra pit), היא מרכיב מרכזי בהפקות תיאטרון רבות בישראל, בעיקר במחזות זמר, אופרות, בלט והצגות ילדים עשירות במוזיקה. מיקומה האופייני הוא מתחת לקו הבמה, מוסתר בדרך כלל מהעין הישירה של הקהל, אך מאפשר לצליל המוזיקה להגיע באופן ברור וברור לכל חלל האולם. מטרת האורקסטרה היא לאפשר ביצוע מוזיקלי חי התומך בהתרחשות על הבמה, מבלי להסיט את תשומת ליבם של הצופים מהשחקנים. בור התזמורת מעוצב אקוסטית כדי למקסם את איכות הצליל, ולעיתים קרובות הוא מצויד במערכות הגברה ותאורה משלו. גודל האורקסטרה משתנה בהתאם לדרישות ההצגה; מחזות זמר גדולים דורשים תזמורת מורחבת עם כלי נגינה רבים, בעוד שהפקות קטנות יותר עשויות להסתפק בקומץ נגנים. בישראל, תיאטראות כמו הבימה, הקאמרי ובית ליסין, כמו גם מוסדות אופרה ובלט, כוללים במתקנים שלהם בורות תזמורת מודרניים. תפקיד מנהל המוזיקלי או המנצח באורקסטרה הוא קריטי, שכן עליו לתאם בין הנגנים שבאורקסטרה לבין השחקנים והזמרים שעל הבמה, ולדאוג לסנכרון מושלם בין המוזיקה למתרחש דרמטי. דוגמה בולטת לשימוש באורקסטרה ניתן למצוא בהפקות מחזות זמר כמו "בילי אליוט", "מאמה מיה" או "עלובי החיים" בתיאטראות הגדולים בישראל, בהם המוזיקה החיה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה התיאטרלית ומעצימה את הרגש ואת הדרמה המוצגת על הבמה. גורם זה תורם רבות לאווירה הכללית של ההצגה ולחיבור הרגשי של הקהל.